על נשים ונשיות
מאת: עשירה אברהמי מנהלת סדנאות למדיטציה, מודעות עצמית, מעגלי נשים והעצמה.
נשים יקרות, האם אי פעם עצרתן לרגע לחשוב מהי עבורכן המשמעות של עובדת היותכן נשים? מיהי האישה כיום? ומהי נשיות
הנשים עברו תהפוכות וגילגולים רבים במעמדן החברתי לאורך הדורות, ולאורך ההיסטוריה האנושית. מהמקום של מנהיגות שבט, מרפאות ומילדות בזמנים עתיקים, דרך "ציד המכשפות" בימי הבינים, ועד ל"שריפת החזיות" של התנועה הפמניסטית בשנות השיבעים, ולימינו אנו בהם האישה "שווה" לגבר.
האם זהו סוג השוויון אותו רצינו? ומה בעצם אנו רוצות עבור עצמנו.
מאמר זה בא כדי לבחון שאלות אלה ומאפשר רגע של חשיבה והתבוננות במקום בו אנחנו הנשים נמצאות היום, והאם זהו המקום בו אנו רוצות להיות, האם אנו מרוצות ממעמדנו כנשים, ומעבר לזאת מיהי בעצם האישה ומהי נשיות.
התשובה שהמאמר מציע טמונה בעיני בהגדרה המחודשת "מיושנת" למה היא נשיות והוא מאפשר נקודת מבט רחבה יותר על הנושא, אשר לי כאישה סיפקה הרבה תשובות ומשמשת לי כהקלה ונחמה במסעי בחיים אלה בגופי כאישה.
התפוררות החברה השיבטית והמסורתית פגעה לדעת רבים בנשים, מכיוון שגרמה להן לאבד את הסביבה התומכת בהן יכלו לגדל את ילדיהן עם עזרה. רוב הנשים מוצאות עצמן כיום, ללא אימהות, דודות וסבתות בעלות הידע הניסיון והחוכמה אשר יכלו לשמש להן כמודל לאימהות ונשיות.
בני זוג בדרך כלל צריכים "להמציא את הגלגל מחדש" ולבנות מודל למישפחה והורות כמעט בעצמם, ולשאת בנטל הכמעט בלתי אפשרי של גידול ילדים בגפם. אנו אגב, עדים היום להתפוררות של המודל הנ"ל, לאור אחוז הגירושין הגבוה.
במקרה הגרוע יותר המודל המודרני לנשיות ולאימהות הפכו להיות אמצעי התקשורת המעבירים לנו מסרים מעוותים ובלתי מציאותיים לגבי האישה והאימא האידאלית שהיא "סופר אישה" הנראית מצוין רזה ודקיקה ונמצאת במרוץ חיים מטורף הכולל: מכון כושר, דיאטה, קריירה מצליחה, אימהות מסורה, טיפול בבית ובילדים וכמובן רעיה מצטיינת שהיא אמורה להיות אישה מקשיבה ותומכת לבעלה.
אז מי אנחנו הנשים ומהי נשיות?
ישנן דרכים רבות להגדרתנו כנשים וכל אחת וודאי תזדהה עם דרך אחרת.
הגדרה אחת, היא של אישה שמאנית המזכירה לנו זמנים רחוקים ונשכחים של המהות הנשית:
"פעם ליפני אלפי שנים, נשים התנהלו על פני האדמה בראש מורם, כל אחת ידעה שהיא נציגה של אימא אדמה, כל אחת ידעה שהיא אלה ואחת ההתגלמויות של האדמה המבורכת.
נשים חגגו את הגוף המופלא יוצר החיים שלהן וציינו בתהליכי מעבר וטכסים רבי עוצמה את השינויים המקודשים שחלו בגופן ובחייהן.
נשים הניחו לעצמן להשתנות כשהן נענות לשירת הלבנה ולמחזוריות האדמה.
נשים הכירו את דרכי האדמה והנהיגו את השבט שלהן, הן לימדו את בני השבט לחיות מתוך הרמוניה עם האדמה ולא במלחמה וניצול.
ואולם שנים באו וחלפו, זמנים אחרים הגיעו ליפני האדמה ואנו הנשים שכחנו.
פשוט שכחנו.
יכולות הריפוי שלנו נשכחו והוזנחו.
הפסקנו לשמוע את הדהוד האדמה בגופנו.
הפסקנו לחגוג את זמני העוצמה, וטקסי המעבר והמחזור החודשי.
הידע שהועבר מאם לביתה ומבת לנכדתה דהה. הנשים ויתרו על כוחן ועל עוצמתן, חכמתן העתיקה נשכחה". (נכתב בהשראת טרה לב טהור).
בזמנים קדומים נשים בשעת מחזור היו מאיטות את קצב חייהן, ולפעמים אף פורשות מחיי השגרה התובעניים לאוהל מיוחד בו הי מתכנסות עם חברותיהן הנשים לזמן מיוחד של התבוננות פנימית רגיעה וחיבור לאימא אדמה לה היו מוסרות את דמן המקודש ("האוהל האדום" דיאמנט). כיום המחזור החודשי ניתפש כמשהו מעקב שיש להסתירו, והאתגר, כפי שאנו רואים בפרסומות, הוא להיות מסוגלת לבצע כל פעולה כמו ביתר ימי החודש.
יש הסוברים כי הסיבה לכאבי מחזור, היא חוסר ההקשבה למחזוריות הטבעית של הגוף שלנו.
בספרה של טובי בראונינג: " כיצד הפכה האישה לגבר". היא שואלת: האם השאיפה שלנו להיות שוות לגברים הפכה לשאיפה להיות זהות לגברים?
אמנם פדינו לעצמנו מחדש חלקים שדוכאו בנו כמו: אסרטיביות, אקטיביות ואגרסיביות, אך האם במקביל ויתרנו על החלקים האחרים שלנו של רכות, ריפוי וחמלה? (טובי בראונינג "כיצד הפכה האישה לגבר").
לא ניתן להתעלם מהעובדה כי השוני הגדול ביותר בין הגבר לאישה הוא העובדה שהאישה נבראה עם רחם. רחם אשר תפקידה להזין ולהכיל את החיים החדשים אשר נוצרים בתוכה.
התכונות הנגזרות מתוך אותה עובדה ביולוגית הינן בין היתר: יכולת הזנה, הכלה, סבלנות, כושר סבל (לידה), הקשבה פנימה (לחיים הנוצרים בתוכי), יכולת לטפל בזולת ולהיות קשובה לצרכיו ועוד ...
לא ניתן להתעלם מהעובדה כי עקב יעודה הביולוגי גוף האישה שונה מזה של הגבר : הוא עגלגל יותר,האגן שלה רחב יותר, היא רכה יותר וחלשה יותר פיזית.
אז למה אנו מנסות להידמות לגברים, או למודל הגברי והחברתי שנוצר, כי אישה יפה היא רזה, שדופה ושרירית?
למה אנו מרעיבות את עצמנו ומלקות את עצמנו ללא הרף על כי אנו לא מספיק רזות "וחתיכות"? (לא עדיף להיות "שלמות" ?)
במו ידינו אנו גוזלות מעצמנו את העוצמה האמיתית הטמונה בנו.
הרחקנו נדוד הרחק מגופנו ומטבענו האמיתי.
הרחקנו נדוד כל אחת לעיר אחרת ולארץ אחרת ואיבדנו את התמיכה הטבעית של נשות השבט והמשפחה המורחבת. שכחנו לכבד את חוכמתן של זקנות השבט ולהיעזר בניסיונן הרב.
הפכנו להיות כחץ שלוח המוכוון אל המטרה הנמצאת מחוצה לנו.
הפקרנו את המרחב הפנימי המקודש שלנו את ההתכנסות פנימה בזמנים של מחזור ולידה ואת ההקשבה לעצמנו.
איבדנו את הקרקע שמתחת לרגלינו, כי איבדנו את הקשר עם אמא אדמה שיעודה לאפשר לנו תמיכה, הכלה ומקום יציב לנוח בו.
נטשנו את אמא אדמה, את חוכמתה הרבה בענייני המחזוריות של הטבע, והפקרנו אותה.
כל אלה לא באשמתנו ומבלי דעת, ניראה כי אנו תוצר של חברה הנשלטת על ידי ערכים גבריים.
ובכן, לסיכום מהי מהות הנשיות ומיהי האישה המודרנית?
אין ספק כי המודרניזציה ושוויון האישה הביאו אתם שינויים ושיפורים חשובים לחיינו כנשים ולחיי בני האדם בכלל.
הפתרון לדעתי הוא לחבר ולשלב ידע חדש וישן ולא לנטוש את החוכמה העתיקה והמקור ממנו הגענו.
בשבילי, אישה נשית היא אישה המחוברת לטבע הפנימי של עצמה ולטבע שמסביבה, וניזונה ממנו. קשובה למחזוריות גופה ולמחזוריות של אימא אדמה. אישה המחוברת לחושנית שלה ולא מתביישת במיניות שלה, וביכולתה הטבעית לרפא. מודעת לעצמה, לרבדים השונים שלה, ולידע הנשי עתיק העובר מדור לדור, בעלת יופי טבעי פנימי וחיצוני, צבעונית, יצירתית, יצרית ומרגשת,ובעלת יכולת מדהימה למצוא פתרונות למצבים בלתי אפשריים!
אני מזמינה אתכן לבדוק מה זה אומר בשבילכן להיות אישה?
בואו ניזכר!!! ונתבונן לרגע מחדש במהות האמיתית שלנו!
