להפוך תחביב לעסק רציני או - אני עושה רק את מה שאני אוהבת
מאת: הילה הדר
"איך הייתי רוצה לעשות רק את מה שאני אוהבת...."
"יש משהו שאני ממש אוהבת לעשות, זה ממש משמח אותי, נותן לי כוחות, אני מביאה את עצמי לידי ביטוי, וממש מגשימה את מי שאני. אבל אין בזה כסף, זה נחשב כשטות, משהו של ילדים קטנים לא נחשב מקצוע מכובד...."
האם זה אפשרי להתפרנס מתחביב?
אז התשובה היא בהחלט כן.
ראשית כדאי לזכור באיזה עידן אנחנו חיים. העידן שלנו הוא עידן של שפע. יש הכל, כל הזמן יוצרים עוד ועוד, וכל הזמן מייצרים עוד ועוד צרכים. ולכן אנחנו צריכים יותר, וצריכים מגוון. לפיכך ברור לגמרי שגם מה שאנו כה אוהבים לעשות, אם נדע לפעול נכון, יהיו לו הרבה צרכנים וגם נוכל להתפרנס מזה.
אז איך עושים זאת?
חשוב להבין שההבדל בין תחביב לעסק רציני הוא רמת המחוייבות שלנו. מחוייבות לפעול במועדים מסויימים, מחוייבות ליצירת המוצר או השירות, תכנון המוביל בהכרח ליצירת פרנסה, שיווק יעיל, לא לחשוש לעשות גם פעולות שאנחנו לא אוהבים לעשות לצד מה שהעסק מציע בפועל. למשל נדרש לכישורי מכירה למרות שהרבה אנשים לא אוהבים למכור, ולא רק לייצר את המאפים המצויינים או לתת את ההרצאה שאנו רוצים לתת.
וכמובן התמדה, ועשיה נחושה.
נעבור שלב שלב ונציג בתמצית את הנדרש על מנת להפוך תחביב לעסק רציני.
הדוגמה איתה נעבוד הינה הקמה של עסק לאפית עוגות שוקולד.
בתחילה יש להגדיר מה אני רוצה לעשות. מה אני עושה הכי טוב, מה הייחודיות שלי, מהם החוזקות והכישורים שלי, ומה הייתי רוצה לשפר אצלי, מה הערכים עליהם יושתת העסק, שהם הערכים שלי, מה מניע אותי לפעולה. כידוע כמו בכל דבר שצריך להתחיל מראשיתו צריך אנרגיה גדולה יותר לעומת מצב בו העסק כבר קיים, ולכן חשוב מאוד לברר עניינים אלה על מנת לקיים מוטיבציה קבועה פנימית לעשיה. רק מוטיבציה קבועה שבאה מבפנים (להבדיל ממוטיבציה חיצונית תאפשר לנו לעשות את הפעולות הדרושות להקמה של העסק וגם לראות אותו פועל ומצליח).
מדוע אנו רוצים להקים את העסק הזה, מה זה נותן לי ליצור עוגות שוקולד, איזו הרגשה זה נותן לי, מדוע אני רוצה להיות עצמאית, אילו יתרונות יווצרו לי בכך, מה אני רוצה להגשים בזה.
ולבסוף להכניס את אלה לתוך תאור של חזון העסק- מה יארע בו בעוד שנה מהיום. (ראו בהקשר זה מאמר אחר על חזון-מטרה-יעד)
ולפני שנמשיך בהגדרות, חשוב לציין כי "הגדרה" נכונה מתקיימת כאשר ניתן לראות תמונה ברורה של הדברים. ככל שנשתמש במילים מראות (עובדות, דוממים, פעולות, להבדיל ממילות תואר) כך נקדם בצורה טובה יותר את השגת התכנון.
כמו כן יש לכתוב את הכישורים וההכשרה הנדרשים ליצירת העוגות (כלומר כישורים ספציפיים לעסק זה), האם יש לי אותם, והאם אני צריכה לרכוש ידע נוסף, האם אני צריכה להעזר בגורמים אחרים. האם הידע הקיים בתחום של יצירת העוגות (להבדיל מהעשיה העיסקית) מספיק או שעלי לקבל עוד ידע למשל על מנת להרחיב את מגוון העוגות האפשריות למכירה. ככל שהעסק יציע יותר מוצרים כך אוכל לגוון ולהרחיב את קהל לקוחותי.
לאחר מכן יש להגדיר את המוצר או המוצרים שאציע למכירה. מהם המוצרים, ממה הם עשויים, האם הכל ייעשה על ידי, האם יהיו מוצרים שיימכרו שיגיעו ממקור אחר/שיתוף פעולה כלשהו. בצורה מאוד מדוייקת, ספציפית.
וכן באילו חומרים אייצר, ומה נדרש לי מבחינת כלי אפיה, ומכשירים אחרים.
לאחר מכן יש להגדיר את העסק, מהו השירות שאתן, לאיזה אזור האם הוא כולל משלוח, האם אעמיד את המוצרים במקום מסויים עם חלון ראוה או בביתי.
כמו כן יש להגדיר באילו שעות וימים אני אפעל בעסק באילו שעות וימים מתוכם אאפה ובאילו שעות וימים אעסוק בהצגת המוצרים או אשווק את עצמי. כמובן שיש זמנים שהם חופפים.
את כל אלה יש לרכז למסר שיווקי ממוקד.
לאחר מכן יש להגדיר את קהל היעד. בתחילה חשוב למקד את קהל היעד, על מנת למקד ולצמצם את האנרגיה המושקעת בקידום העסק. אומנם קהל יעד רחב מגדיל את פוטנציאל ההשתכרות אולם קהל יעד לא ממוקד מחייב פעולות נרחבות יותר, ועדיף בתחילת הדרך לפעול בצורה ממוקדת על מנת ליצור התקדמות מהירה ככל שניתן.
לצורך הגדרת קהל היעד חשוב מאוד לקבל עליו נתונים סטטיסטיים כגון מה מספר הגורמים או האנשים אותם אני רוצה כלקוחות של העסק, באיזה אזור הם מתרכזים, האם זה באזור בו אני רוצה לפעול.
רצוי בתחילת הדרך לפעול באזור בו ממוקם העסק. ואם הוא בבית, רצוי להתמקד בלקוחות באזור זה, על מנת להפחית עלויות וכן, קל יותר לבצע פעולות שיווקיות. לעיתים קרובות הקהל הזה גם מוכר באופן אישי, ואז ניתן לפתוח דלתות ביתר קלות.
כמו כן יש לברר את הצורך הרחב של אותו קהל יעד, האם למשל העוגות נדרשות רק בחגים או גם בימי הולדת, ואולי גם בימי שישי, בבתי הספר ואולי רק בבתים. עוגות חלביות או פרווה, ואולי לא נדרשת כשרות.
חשוב לאסוף כמה שיותר נתונים על מנת למקד את השיווק ולהציע לו לספק את הצורך שלו בצורה המקורבת ביותר לצרכיו כפי שהוא מגדיר אותם. ככל שתהא התאמה גדולה יותר בין הצורך לבין ההצע, כך יש סבירות גבוהה יותר לסגירת העיסקה.
לאחר מכן יש לפנות לעניין השיווק עצמו. השיווק יכול להעשות בדרכים שונות כגון פליירים, מכתבים אישיים, הודעות בעיתונות, באינטרנט, כתבות פרסומת, יחסי ציבור, וכן מפגשים יזומים להצגת המוצרים, ירידים, מעגלים עיסקיים.
חשוב להכיר את הכלים הללו, ולבדוק התאמתם לשירות או המוצר שהעסק מציע, וכן כדאי בתחילת הדרך כשיש תקציב דל לפנות לערוצים שאינם מצריכים השקעה כספית בכלל, או השקעה כספית גבוהה.
בכמה מילים אומר כי תוצאות השיווק נמדדות לאורך זמן, והרבה פעמים אנו קוצרים את מה שזרענו לפני זמן רב, חשוב להתמיד ולהצטייד באורך רוח.
לפיכך, במידה שבחרת להפוך את מה שאת הכי אוהבת לעשות (שהיה עד כה תחביב) למקור ליצירת פרנסה ולעסק רציני חשוב לתאם ציפיות עם בני המשפחה, ובעיקר כמובן עם בן הזוג.
יש לתאם את זמני העשיה בעסק עם הזמנים הפנויים ושבהם את מקבלת תמיכה וסיוע במידה שיש מטלות ביתיות אחרות שבני הבית עד כה סמכו על תפקודך.
חשוב לעמוד איתנה מול אמירות כאלה ואחרות בדבר הצלחתך עד כה, או אמירות מרפות ידיים, שכן כמו בכל עניין שרוצים ליישם, יש מהמורות ואתגרים שצריך לעבור על מנת להצליח, והרבה אנשים שבעצמם חוששים לעשות את הצעד מעבירים אליך את החשש שלהם, לכן חשוב שתאמרי להם ולעצמך, "תודה שמעתי, אני הולכת להגשים את חלומי, אתם יכולים לעזור, ואם לא אז אל תפריעו".
יש לעבוד מול תקציב, חשוב לדעת מהו הסכום ההתחלתי שיש ברשותינו לטובת העסק, האם הוא נובע מהלוואות, ואם כן מהם הסדרי ההחזר. כן יש לבנות את תוכנית הפעולה המדוייקת שלנו (ועל כך במאמר אחר).
במידה שאין לנו תקציב לממש את כל המתוכנן, יש להפחית את גובה המטרות, או לאתר משאבים אחרים, או ליצור משאבים ע"י שיתופי פעולה ובארטרים.
לבסוף יש לבדוק מול גורם מקצועי בתחום כגון רו"ח את העניין המיסויי.
עד כאן על קצה המזלג,
הצלחה רבה
הילה הדר בעלת תואר ראשון ושני במשפטים; חברת ניב. לשעבר
